Scroll To Top

נחל בטון 1999-2002 -



הצהרת אמן ותיאור פעולות שנעשו בנחל ובמהלך הפרויקט

ש"נחל בטון 1999-2002",  שי זכאי

 

".. הייתי רוצה שיהיו מקומות יציבים, נייחים, לא מוחשיים, שלא נגעו בהם ושכמעט אי אפשר לגעת בהם, בלתי ניתנים להזזה, מושרשים; מקומות שישמשו כציוני דרך, נקודות מוצא, מקורות.

 

..לנסות בקפדנות לשמר משהו, לעשות שישרוד משהו: לקרוע כמה פתותים מדויקים מן הריק שמתרוקן, להותיר, אי שם, איזשהו תלם, איזשהו עקב, איזשהו אות, או כמה סימנים.."

                                                                                                           ז'ורז' פרק, פאריז, 1973-74 *

 

הניטור/הדיון/הריפוי

בחיפושי אחר ביטויים מהשפה הויזואלית אשר יקרבו מחדש בין אדם וסביבה, יצרתי תכנית שיקום, העובדת בו זמנית במישור הפיסי - ניקוי הנחל, ובמישור החברתי והרוחני - ריפוי האדם מאדישותו הסביבתית.

עובדי המחצבה - רתכים, בוני גשרי בטון, נהגי מערבלי הבטון, עובדים זרים, בדואים, מושבניקים, פלשתינאים ובעלי המפעל והמחצבה, לקחו חלק ביצירה האמנותית, במודע או שלא במודע. הפיכתם ל"אמנים לרגע" מאפשרת, לשיטתי , להכניס לסדר היום נושאים שמעולם לא התעסקו בהם, ומתוך כך, לגרום להלך רוח אחר, המוביל לרוב להעלאת סף מודעות.

תהליך השיקום כלל התייחסות לוקאלית לבעיה  גלובלית - חוסר מודעות לבעיות סביבתיות, וזיהום מתמשך של נחלים בישראל ובעולם. תכנית השיקום לא שאפה אפריורית להחזיר טבע לקדמותו, אלא להתבונן במפגע, לפתור את הבעיה האקולוגית באמצעות האמנות ולהשאיר סימנים מהמפגע לקהל הרחב, על מנת שימשיך לחקור וגם לקחת אחריות.

אופן העבודה - מסעות מצולמים בנחל תוך התמקדות במוקדי הזיהום, בניית צוות בינתחומי שילווה את השיקום מאספקטים שונים ( אקולוג, בוטנאי, הידרולוג, מהנדס סביבתי, אמן, פילוסוף, חוקר אמנות, אנשי המשרד לאיכות הסביבה, אנשי תנועות ירוקות ) , שיחות עם נהגי מערבלי הבטון, המטעינים, הסדרנים, ועובדי המפעל, תוך כדי בניית יצירת אמנות מתמשכת, הנובעת מהבעיה הסביבתית ומוצעת כחלק מתוך תהליך השיקום, שהות והתבוננות בחיי היום יום במפעל ובמחצבה, חקר הסיבות למחלה ( שפיכת שאריות בטון בצדי דרכים, זיהום הנחל ) .

התוואי שלי היה - הזדהות ושיתוף פעולה, במקום איומים בקנסות ומשפטים ( הדרך היחידה הקיימת בפועל ), מתן חשיבות זהה, ל"שיקום" האדם, הנחל, הצמחים, הזוחלים, הדומם שבנחל, בגישה אקוצנטרית, ואקופמיניסטית, ועבודה פיסית - איסוף אשפה , חציבה, שיוף, מדידות, צילום.

אמן אקולוגי משול בעיני לרופא אלטרנטיבי - אשר לעולם לא יציע כדור נגד כאב ראש, אלא  יבחן את הגוף בכללותו, לשופט- אשר עשוי לשלוח  עבריין לתכנית שיקום במקום לכלא, לפילוסוף אשר יחקור תמיד עשרות גרסאות לפני שימצא את התובנה המיוחדת, ל"טבע נשגב" היוצר לעיתים במתבונן, תובנות ותחושות קסומות אשר אינן מפוענחות עד סופן ושבבואנו לשרוק קריאות התפעלות , אנו חשים קרבה למקום, והוא הופך לחשוב ויקר עד כדי כך, שנרצה לשמר אותו.

הנחל המשוקם, ועבודות האמנות שסביבו, מזמינים את המטייל לחוות טבע וטבע פגוע ששוקם. זהו הבדל מהותי מ"סתם" טיול שבת בטבע. החוויה הזאת תעלה את מודעות המטייל, אולי תנחיל אצלו רגש אחריות פנימי כלפי הנחל, שהוא יוכל להשליך גם על מפגע אחר הקרוב לסביבת מגוריו. בראייה רחבה יותר, יכול הפרוייקט "נחל בטון" לשמש כמודל לשיקום נחלים נוספים בשיתוף פעולה בינתחומי - אמנים, מדענים, מפעלי תעשייה, ואף להעלות מחדש שאלות לגבי תפקיד האמן בחברה הישראלית.

העבודה שנעשתה בנחל הזה, מופנית כלפי ציבור האמנים, להכניס ליצירותיהם הבאות, חשיבה סביבתית, למדענים- לשתף אמנים בפרוייקטים אקולוגיים סביבתיים,  לאנשי תעשייה - לכלול בצוותיהם את "אמן הבית" ולאפשר "מבט אחר" על תהליכים יום יומיים במפעל, לתושבי האזור - לקחת אחריות על שמירת הטבע בסביבת מגוריהם, למקבלי ההחלטות - לעודד וליזום צוותים בינתחומיים, ממדעי הרוח, הסביבה, הטבע והמשפט, בפרוייקטים סביבתיים ולאפשר להם תקציבים נאותים.

ז'ורז' פרק, חלל וכו': מבחר מרחבים, מצרפתית: דן דאור ואוולין עמר, הוצאת בבל.

שי זכאי, צלמת אמנית אקולוגית,

MA אמנות ומדיניות סביבתית

מנכ"ל ומייסדת פורום ישראלי לאמנות אקולוגית. 1999


 

פעולות אמנות (אקולוגית , קונספטואלית) נוספות שנעשו במהלך הפרויקט:

 - 1999 - ניטור- ר' לעיל.
- ניקוי שני ק"מ מהנחל שהיה פגוע במשך למעלה מעשר שנים. הוצאת אבק בטון, אספלט, אשפה.
- פעולות איסוף, הובלה שפיכה, שיחות, שכנועים, תיעוד, צילום, פיסול, וידיאו, פעולות לשיתופי פעולה חדשניים בין אמנית ומחצבה.
-  פעולות מגוונות, טרנסדיציפלינאריות לריפוי מקום דחוי.
- מעקב אחר תווי המפגעים, אחר נהגי מערבלי בטון, מיפוי מקומות מוחלשים, בהם הנגישות לנחל קלה וניתן היה לשפוך שאריות בטון. 
- בניית מבוך מפסולת שנאספה מהנחל במשך שנתיים, והבאתה לת"א. 
- 2001 - שכירת שחקנים שעמדו בפתחי מבוך (מיצב רב תחומי' מורכב מאשפה ואבק בטון שאספה בנחל), עם מגשים עם עוגיות בטון ( חתומות         וממוספרות), ושאלו כל מי שנכנס למבוך, "האם ניקית נחל היום?" ( ש.ז.) במידה שניקו נחל או עשו משהו אחר למען הסביבה, קבלו עוגיה חתומה   וממוספרת, במידה שלא, ההוראה הייתה להתעלם מהם. 300 עוגיות בטון חתומות וממוספרות נחטפו במהירות.
- 2001 - הקמת דוכן בסוף המבוך, בו חתמו אורחים התחייבותם לפעולות של שמירת טבע. ובקשות מהקהל. רבים כתבו הזמנה לאמנית  ובקשה         להגיע ולנקות את הנחל שליד ביתם. רבים שיתפו ביאוש שהם חווים עקב זיהום נחלים.
- בניית סט קולנועי בתוך המבוך, כחלק ממנו, שבו אנשים התבקשו לענות על השאלה שנשאלו ע"י השחקנים בכניסה "האם ניקית נחל היום?",           כשהמצלמה מתעדת 24 שעות של תשובות, שמאוחר יותר נערכו לכדי 17 דקות של שאלה אחת והתשובות אליה מהמבקרים בתערוכה, לוידיאו         ארט "האם ניקית נחל היום?"
- שיחות אמנות אקולוגית עם נהגי מערבלי הבטון, סדרנים, מהנדסים ועובדי המחצבה.
- יצירת מסלול הליכה מזיהום לשיקום כפעולת אמנות.
- פעולת הטמנת יצירת אמנות במפה. מסלול השיקום מופיע במפות הטיולים של האזור.
- הפגשת קהל שאין לו סיכוי להפגש מבלי מעורבות האמנית - נהגי מערבלי בטון, עובדי מחצבה, אמנים פלסטיים, רקדנים, מוסיקאים, , גלריסטים, שרים ואנשי משרד התרבות והמשרד לאיכות הסביבה, מקבלי החלטות, בעלי מחצבות בישראל, מבקרי אמנות, תושבי הסביבה, קהל שהמאחד היחיד שלו הוא המזמינה לאירוע, והיוצרת אוצרת שלו, האמנית שי זכאי. האירוע כלל מיצג ומיצב, קונצרט למערבלי בטון 2001.
- פעולות לאיתור מקום חדש ונוח יותר, לשפיכה של שאריות הבטון, למניעת שפיכות חוזרות בנחל הסמוך למחצבה.
- הזמנת אמנים אורחים להגיב בשטח על התהליך, פעולת שיתוף, העלאת מודעות, אוצרות.
- שיתוף פעולה עם מדענים, בוטנאי, הידרולוג, אקולוג, להגיב בשטח על התהליך, פפעולת שיתוף, לימוד, וצילום דרך המידע החדש שהתקבל במפגשים. פעולות להעלאת מודעות לנחל שנשכח.
- תכנון ויצירת אירוע להתחייבות של וחתימה על אמנה חברתית משותפת לשמירת נחלי העולם והנחל הזה בפרט.
-
כתיבת סדרת הצעות לפתרונות לטווח ארוך של שמירה על הנחל, ושנמסרה לבעלי החברה ולסמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה לאחר שיתוף  פעולה של שלוש שנים.

- יצירת חמש תחנות בנחל, שיצרו את המסלול הראשון לתיירות אקולוגית בישראל, ששוקם דרך אמנות. חמישה מיצבים:
1. נקודת תצפית וסימון ויצירת מסלול הליכה חדש - מזיהום לשיקום.
2. שדירת דגלי הבטון ( בתחילת הערוץ)
3. סדקים I
4. שולחן הסעודה האחרונה
5. סדקים II, נווה
2א'. שדירת דגלי הבטון ( באמצע הערוץ) 
 (פרטים על המיצבים מתוך טקסט השילוט בתחנות השיקום בנחל - בהמשך הדף).

- סדרת פעולות להשפעה על מדיניות סביבתית - הנעה לקבלת החלטת שר במשרד לאיכות הסביבה לשלב ולקדם אמנים אקולוגים  בפרוייקטים  סביבתיים, ובמנהלות נחלים בישראל.
- ייזום שיתופי פעולה עם מנכ"לי החברה להגנת הטבע, ומתן השתלמויות בנחל למדריכי החברה הבכירים מתוך שאיפה לשלבם בהדרכותיהם.
יצירת ארכיון טקסטואלי וויזואלי, לשימוש אמנים, אקולוגים ואנשי סביבה בעתיד.
- ייזום, כתיבה, אוצרות והפקת קטלוג ( עיצוב - מנו רפפופורט, גרפיק דזיין ), בעברית, תוך שיתוף פעולה עם עיתון הארץ, והדפסתו ב 75000   עותקים, שנשלחו לכל מנויי עיתון "הארץ" וחולקו ב"קונצרט למערבלי בטון", בנחל, ונמכרים בסטודיו. לרכישת הקטלוג.
- יצירת קטלוג באנגלית בעבודת יד. יצירת חוברת באנגלית להפצה בקרב אמנים מהעולם, בכנס פסגת כדור הארץ, אפריקה, הקורא להאמנים לחקור סוגיות סביבתיות ביצירותיהם, 2002.

- כל הנ"ל, הובילו לפעולת יצירת מודל עולמי לשיקום נחלים בשיתוף התעשייה שגרמה למפגע, הקהילה, ואמנים ומדענים. הפעולות הובילו להשפעה מדינית, חברתית, אמנותית, אקולוגית.
- השתתפות וייצוג מדינת ישראל בכנסים בינלאומיים, רשמיים, כגון כנס המים העולמי - אמנית כחלק ממשלחת של מדענים וכנס 'פסגת כדור הארץ'.

- הופעות נוספות, סדנאות והרצאות בעולם, על המחקר ועל תהליך השיקום והרעיונות של המודל שתוכנן ובוצע בנחל. בין המדינות בהם הוצג פרויקט נחל בטון, שיקום נחל כיצירת אמנות, שי זכאי, קוריאה הדרומית, יפן, אריזונה, ברקלי, סן פרנסיסקו, לוס אנגלס, נבדה, ברלין, בון, אנגליה, גלריה אנגל, גלריה בארי, תערוכת איכות הסביבה הראשונה תל אביב ועוד.
- כתיבת מאמר בשיתוף עם עמיתים מהתנועה הסביבתית, המבקר את דוח הממשלה על פעולותיה לחינוך סביבתי. מאמר שפורסם בקובץ "דרכים לקיימות", של 'הקואליציה של הארגונים הסביבתיים חברתיים' בישראל. שם המאמר, טיפוח גישה רב תחומית להעאת מושעות סביבתית, העלאת מודעות סביבתית באמצעות אמנות, שי זכאי. השתתפות בהכנת המאמר- דב אור נר, עמית בלבן.
- ייזום ואוצרות של כנס בעיקבות נחל בטון, שילוב אמנים במנהלות נחלים. 2006, סינמטק תל אביב.
- אוצרות וייזום מרתון אמנים מסורתי מידי שנה. ב- 2006, מרתון על גבולות מורחבים ,אמנות אקולוגית, עשרים אמנים. קמפוס אריסון ת"א.
- ייזום ואוצרות של כנס על נשים, אמנות וטבע 2008, מדיטק, חולון.
- אוצרת וייזום תערוכה של אמני פורום לאמנות אקולוגית, אזהרה ויזואלית, המחוברת לדוח הצללים של הקואליציה החברתיתי סביבתיית בישראל.
- כתיבת מאמרים בנושא- 'רוח המקום של נוף פגוע'. במסגרת תואר שני הראשון מסוגו בישראל המחבר אמנות עם לימודי סביבה.


פרטים על המיצבים שנשארו בנחל (מתוך הטקסט לשילוט בנחל)

"נחל בטון 1999-2002" - שי זכאי בשיתוף פעולה עם עובדי מחצבת שפיר 
פרוייקט שיקום נחל כיצירת אמנות - התקיים בסיוע המשרד לאיכות הסביבה, קרן ברכה, משרד התרבות המדע והספורט, אמני ומדעני פורום ישראלי לאמנות אקולוגית, מועצה אזורית יואב, התנועה הסביבתית בישראל, מרכז השל, חיים וסביבה, ומתנדבים. יועץ מדעי ראשי- ד"ר אליעזר פרנקנברג.

1. נחל בטון - שלט כללי בנקודת תצפית ותחילת מסלול:
עבודות השיקום של כשני ק"מ מנחל עציונה, הסמוכים למחצבה ולמפעל בטון, נמשכו כשלוש שנים, וממשיכות בסיוע מטיילים. מסלול הטיול המסומן בסימון שבילים, מאפשר למטיילים לחוות חלקים מהתהליך- מזיהום לשיקום. 5 תחנות לאורך מסלול הטיול מזמינות את הנוכחים להליכה בערוץ ולמפגשים עם סימנים וקודים המאפשרים הרהור נוסף על טביעות אצבעותינו בנחלים בישראל.
"נחל בטון 1999-2002 " הוא מודל פעיל לשיקום נחלים דרך אמנות אקולוגית, בגישה רבתחומית ובשיתוף אנשי התעשייה שליד הנחל. תהליך השיקום התמקד בו זמנית במישור הפיסי, החברתי והרוחני.

במיצג הסיום שיצרה שי זכאי - "קונצרט למערבלי בטון" 13.12.01 - הציגו והשתתפו : האמנים: ערן שפיצר, דב אור-נר, ארז רוטה שישוקה, עליזה אולמרט, עדי בר נוי, הפורום לאמנות אקולוגית, מדריכי החברה להגנת הטבע, ראש הועדה לשבילי ישראל רקדניות קבוצת Livingroomers  , כוריאוגרפית- אווה אלקיים, ומעצבת תלבושות אודיה שגיב.
מסלול הליכה "שביל הבטון", שיצרה האמנית ואומץ ע"י ועדת שמות והועדה לשבילי ישראל,  מופיע במפת סימון שבילים מס' 9 . המסלול מתחיל  בתחנה 1 - למיטיבי לכת, ומתחנה 3 לכל המשפחה. המסלול הארוך מתחבר לדרך הפטרולים ומוביל לאתר גבעת קרב הל"ה, אשר הלכו בנחל עציונה. 

2. שדרת דגלי הבטון- מהווה חיץ בין כביש הגישה למחצבה לבין הנחל. לאורך של כשני ק"מ, מוצבים כמאה דגלים מבטון על מוטות ברזל בגובה 3 מטרים כ"א, ומונחים בתוך כחמישים בסיסים מבטון, בצורת פאלטה של צייר. הדגלים ברובם פונים אל הנחל. במבט מהצד הם עשויים להראות כדגים פעורי פה.
הדגלים נוצקו משאריות של יציקות ענק של גשרי בטון, ונמשכו כשנה. רבים מעובדי המחצבה השתתפו בהכנתם. השיחות שנוצרו במהלך העבודה על הדגלים, בין האמנית והעובדים, הניחו בסיס להעלאת סף המודעות של עובדי המחצבה ומפעל הבטון,לבעיית הנחל הפגוע. תוך כדי עבודה על הדגלים, נאספו  גם שקים של אשפה מצדי הכביש. הכנת שדירת הדגלים ארכה כשנה, ומהווה פעולה אמנותית, אקולוגית, חברתית, סביבתית, עם חברת העובדים שליד הנחל. אמנות קהילתית העוסקת בתיקון.

ב"קונצרט למערבלי בטון", שהתקיים ב- 13.12.01, קראה האמנית לנהגים לשפוך את שאריות הבטון על הפאלטות החלקות. הפאלטה - צורה המייצגת את חומר הגלם שממנו מתחיל האמן את יצירתו, מופיעה כאן כמטפורה לעולם והשפיכות האקראיות - מאזכרות את הקלקול שאנו גורמים לו מידי יום.
דגלי הבטון ממוקמים במרחקים של כ - 20 מטרים האחד מהשני, במקומות בהם זיהתה האמנית שפיכות חוזרות של בטון מכיוון הכביש אל הנחל. היצירה מהווה  סמן, אך גם מכשול פיסי, כדוגמת הבולדרים המונחים לאורך הכביש,  המקשה על הנהגים לשפוך שאריות לנחל. יצירה פיסולית כמיכשול...

3. סדקים 1 -   סדקים וחורים במשטח בטון שחסם את הערוץ, מאפשרים מעבר של מי גשם לאדמה, להעשרת מי תהום ולהחלשת הבטון, ויוצרים דרך שיקום חדשה, השארת סימנים מהמפגע למטיילים עתידיים.
הסדקים/דגלים, מתפקדים כקוד, כסמן ויזואלי, מתכתבים עם צורות מקומיות שפגשה שי זכאי בהליכותיה בנחל; אשפה בצורת דגלים, עלי האקליפטוסים, עקבות בעלי חיים ששקעו בבטון.
עם השנים, ישבר משטח הבטון, יישטף בערוץ ויהפוך לעוד סלע, ככל הסלעים. היצירה תתכלה ותישאר בצילומים. הצוות הבינתחומי בראשות האמנית, יצר תהליך, שהטבע אימץ אותו, פתר בעיות אקולוגיות - בנקודה מסוימת -  חסימת הערוץ, הגברת קצב זרימת המים, אי חלחול, החלשת משטח הבטון שנשפך אל הנחל, באמצעות שפת האמנות וללא יצירת מפגע נוסף בשם השיקום. שאלות כגון: מה זה טבע?, מהו שיקום ?, האם המטרה תמיד היא החזרת טבע לקדמותו?, האם זה בכלל ניתן, סוגיות אלו נדונו בצוות השיקום לפני החלת הפתרון הנוכחי.

4. סדקים 2, נווה - נקודת ריפוי. סדקים וחורים בצורת קווי מתאר של פאלטה של צייר נחרצו במשטח בטון שחסם את הערוץ. בנקודות בהן מערבב הצייר את צבעיו, נוצרו גומות לאכסון מים לציפורים. בו זמנית מתבצע תהליך פנימי - חלחול אל האדמה, ותהליך חיצוני - אגירה.  עם השנים, ישבר משטח הבטון, ויעלם לאט לאט, תוך שהוא הופך לחלק מחומרי המקום. היצירה תתכלה ותתקיים בתצלומים. ביחד עם תחנה "סדקים 1"  נוצרת מקבילה לדגלים שהניחה האמנית בצדי הכביש.
בשעה ששדרת הדגלים , עם בסיס הפאלטה שלהם ,משמשת כחיץ בין הכביש לנחל, משמשות אותן צורות- סדקי הדגלים והפאלטה שבערוץ - כמובילי מים. היחס בין הדגלים לפאלטה שבערוץ הוא היחס הממוצע בין כמות הדגלים שבשדרה לכמות בסיסי הפאלטות. מתוך המקום הפגוע, נוצרה תחנת מנוחה לציפורים, זמנית, עד להתמססות הבטון בערוץ.

5. שולחן הסעודה האחרונה  - "אנדרטה להפסקת הזיהום", מכיל אשפה שנאספה מערוץ הנחל במשך שלוש שנים, וכן מאמרים טמונים בבטון, שכתבו בעל המחצבה, נהגי מערבלי הבטון, שרים, חברי כנסת, אקולוגים, לצד מבקרת אמנות ופילוסוף, נציגי הקהל, ותצלומים מתוך אירוע הסיום - "קונצרט למערבלי בטון".
הכנת השולחן ארכה כשנה תוך שיתוף פעולה בין מעצב תעשייתי - ערן שפיצר, האמנית ורתכי המחצבה. 
ב"קונצרט למערבלי בטון" שהתקיים ב -  13.12.01, הוזמנו נהגי מערבלי הבטון לשפוך שאריות בטון לתוך שולחן ברזל באורך 16 מ', שבתוכו מוקמה האשפה.  ביום זה נחסכו מצדי דרכים סמוכות קציצות בטון הנזרקות כדבר שבשגרה. היצירה הנחיצה את שאריות הבטון, מצאה להן שימוש.
פעולת ההטמנה בבטון, של מאמרים מדעיים ופילוסופיים מחד, ושל מסנני אויר וחלקי משאיות של מערבלי בטון ע"י עובדי המחצבה מאידך, היא פעולת חתימה משותפת על אמנה חברתית חדשה בין כל הנוכחים באירוע.
"שולחן הסעודה האחרונה" - הנה תחנה במסלול הראשון לתיירות אקולוגית בישראל, של נחל ששוקם באמצעות תהליכים באמנות אקולוגית.

נהגי המשאיות העוברים ע"פ השולחן פעמים רבות ביום, זוכים לתזכורת לא שגרתית לכך שיש נחל מעבר לכביש, שיש לשמור עליו, ושזו האשפה שנאספה ממנו - חלקי משאיות ומערבלים . "השולחן " מהווה נקודת מפגש לקבוצות מטיילים, כמו גם אתנחתא לנהגי משאיות בדרכם אל ומאת.

מפרט טכני - 16 מ' אורך, 0.80 מ' רוחב, 0.80מ' גובה, ברזל, בטון, קופסאות פרספקס, פסולת ברזל, ואשפה, מוצב על גלגלים.  אשפה (חלקי):  מסנני אויר , מצמד, גלגלי שיניים, רישומי טחומטר, גלגל תנופה, שרוול העברה, בסיס למראת כביש, חלקי אופניים, גיטרה מפלסטיק, חוברת של צבי הנינג'ה, דוחות ציוד, פטישי ברזל, מסילות ברזל, קופסות כדורים, חלקי עמודי חשמל.