Scroll To Top

נחל בטון 1999-2002 -



נחל בטון - ד"ר אליעזר פרנקנברג, אקולוג, רשות הטבע והגנים.

יועץ אקולוגי לפרוייקט.

 

שיקום ושיחזור

 

ככל שהשפעות הפיתוח האנושי מתרחבות, כך גם ניכר אובדן המגוון הביולוגי.  התוצאה היא השקעה גוברת והולכת במאמצי שיקום ושיחזור של בתי גידול ושל מערכות אקולוגיות.  מדע השיחזור והשיקום הוא יחסית צעיר, עם זאת, מושקעים כיום בעולם משאבים גדלים והולכים בכל הקשור בשיקום אקולוגי.  מאחר שהטבע מחד וחברת האדם מאידך הם הכוחות העיקריים המעצבים כיום את נופינו, תלוי קיומם של משאבי הטבע במידה רבה בהתייחסותנו לסביבה ובתרבות האדם.  יש לכן לבחון כל דרך לפיתוח מושכל השומר על משאבי הטבע ומערכותיו.

שיקום ושיחזור מערכות אקולוגיות, בתי גידול ונוף הוא מטלה רב תחומית הדורשת התייחסות תכנונית, אקולוגית ותרבותית.  החיבור בין הדיסציפלינות האקולוגית והתכנונית נעשה מקובל במהלך השנים האחרונות, אך הפן התרבותי-אנושי עדיין חסר בגישה המקובלת. חוסר זה אנו מנסים לגשר על ידי הוספת הדיסציפלינה האומנותית לטיפול בשטח הדורש שיקום, או במערכת שנידרש לה שיחזור.  פרוייקט "נחל בטון" מנסה ליישם את שילוב הדיסציפלינות ומעורבות החברה המקומית, העובדים בשטח והמתגוררים בו, בתהליך של שיקום מערכת טבעית שנפגעה.  יש חשיבות רבה למאמצי האמנית לכלול את האוכלוסיה המזהמת בתהליך השיקום, ובכך להגביר את מודעותם הסביבתית.  פרוייקט זה הוא בוחן או דגם לשיקום נחל בסביבה מתועשת, היכול להיעשות רק תוך שיתופן של דיסציפלינות שונות, הכוללות אמן - מדען - מתכנן, דבר שניצב כמטרה גם עבור "הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית".

 

מגוון ביולוגי

המונח מגוון ביולוגי משמש לתאור מספר ומגוון האורגניסמים שבעולם והמערכות האקולוגיות הכוללות אותם.  הוא מוגדר במונחי גנים, מינים ומערכות אקולוגיות שנגזרו כתוצאה של יותר מ3000- מיליון שנות אבולוציה.  האדם תלוי במגוון הביולוגי לקיומו.  מכאן, יכול המונח להיות נרדף לחיים על פני האדמה. כיום, מוגדרים כ1.7- מיליון מינים.  מספרם המדויק של המינים המצויים בעולם הוא עדיין לא ידוע. ההערכות נעות מכ5- מיליון (הערכה נמוכה) לכ100- מיליון (הערכה גבוהה).

הכחדת מינים היא חלק טבעי של התהליכים האבולוציוניים. כתוצאה מפעילות האדם, המינים והמערכות האקולוגיות מאויימים כיום יותר מאי פעם בהסטוריה המתועדת.  האבדן מתרחש בכל מערכת, ביערות הטרופיים - בהם חיים 90-50% של המינים המוגדרים - כמו גם בנהרות, באגמים, במדבריות, ביערות ממוזגים, בהרים ובאיים. ההערכה המעודכנת חוזה, בקצב הנוכחי של חיסול היערות, העלמות 8-2% של מיני העולם במרוצת 25 השנים הקרובות.  הכחדות אלה הן לא רק טרגדיות סביבתיות, אלא שיש להן גם השפעה בסיסית על ההתפתחות הכלכלית והחברתית של עולמנו. לפחות 40% מכלכלת העולם ו80%- מצריכתנו נגזרים ממשאבים ביולוגיים. נוסף על כך, ככל שעשירה השונות במרכיבי החיים גדל הסיכוי לתגליות רפואיות, פיתוח כלכלי ותגובה מותאמת לאתגרים חדשים כמו שינויי האקלים.  מגוון החיים הוא פוליסת הביטוח שלנו.  חיינו וסביבתם תלויים בכך.

 

טבע הארץ

ארץ ישראל, עשירה במגוון ומנין בעלי החיים והצמחים המצויים בה.  עושר זה מקורו במספר גורמים:

  א.  תהפוכות אקלימיות שעברו על הארץ במרוצת כעשרים מליוני השנים האחרונות, ובמיוחד במליון האחרון.

  II.  מיקומה של ישראל במרכז העולם הישן, כך שהיא משמשת כעין גשר יבשתי המחבר את חבלי העולם הממוזג שבצפון עם אזורי המדבריות החרבים, ומעבר להם, עם רצועת יערות העד הגשומים והחמים של אפריקה ואסיה.

  III.  המגוון הרחב של צורות נוף אשר חברו ליצור בארץ שפע מקומות חיות.

  IV.  המגוון האקלימי הגדול, הגבול האקלימי שבין אזורים לחים למחצה בעלי אקלים ים תכוני לבין אזורים צחיחים, מדבריים.

  V.  גורמי אקלים מקומיים, ערכי הטמפרטורה וכמויות המשקעים הנמדדות באתר מסוים, למשקעים כידוע נובעת חשיבות עצומה. גשמים עשויים לרדת בארץ במשך כשמונה חודשים, חודשי הקיץ הם יבשים לגמרי. 

 

איזור הפרוייקט

הפרוייקט מתקיים בנחל שאליו מחוברת מחצבה בתחום הרי יהודה.  זהו איזור המקפל בתוכו את תמצית מרכיבי הנוף בארץ ישראל.  המגוון הביולוגי, הנופי והתרבותי בארץ ישראל הוא רב ביותר, עם זאת, ההיסטוריה ההתיישבותית ארוכה מאוד, והשפעתה כזו שלא ניתן כיום לדבר על "נופים טבעיים ראשוניים" בתחומי הארץ.  הנוף הקיים היום הוא תוצר של פשרה בין פעילותו של האדם לבין התנאים הטבעיים בעבר ובמהלך פעילותו.  התוצאה היא הגדלה נוספת של המגוון כתוצאה של ההיסטוריה המקומית של כל אזור.  עם זאת, יש להציב גבול בין פעילותו של האדם בעבר לבין פעילותו בנוף כיום.

הפעילות בעבר באיזור התבססה על התנאים הטבעיים מתוך התאמה מסוימת של האדם למערכת האקולוגית אליה השתייך, ומתוך שמירה על המשך תפקודה.  עם קום המדינה נפסקו גם פעולות כמו רעיית יתר, כריתת עצים וננטשו שטחים מעובדים.  נוצר חידוש מהיר יחסית של הצומח הטבעי, ששינה את מראהו של האזור, תוך השתקמות המערכת האקולוגית המקומית.  הפעילות האנושית כיום משנה לעתים לחלוטין את מרכיבי המערכת האקולוגית, ומשנה לחלוטין את תפקודה ואת השירותים שהיא מספקת.  שינוי זה הוא הליך המביא לצמצום המגוון הביולוגי הנופי והתרבותי, כתוצאה מהטיפול הטכני האחיד.  אזור הרי יהודה לא התחמק מתהליך זה, ואכן הצומח הטבעי, הנוף הטבעי והתרבותי נפגעו כתוצאה מהרס תרבות המדרגות, תוואי כבישים ודרכים שאינם טבעיים, ומניפולציות נופיות על פני שטחים גדולים - הייעור המכסה על ערכי הנוף ומחליף את ערכי הטבע.  אם נוסיף לזה מפגעים בקנה מידה אדיר כמו שרפות, ומפגעים סביבתיים מקומיים כמו יישובים, מזבלות, שינוי ייעודי שטחים לבינוי ולתעשייה, הרי שאנו מתקדמים במהירות למצב בו אובד הצביון המיוחד של האזור, ההופך להומוגני יותר ויותר.

 

שימור ושיקום

השאלה היא כיצד שומרים על צביונו של אזור הרי יהודה כשטח פתוח לרווחת תושביו כולם, מתוך שמירה על שימושיו המגוונים כמערכת אקולוגית מתפקדת ומשרתת.  לשטח שימושים רבים, כמו יער נטוע, שדות חקלאיים, מטעים, שטחי מרעה, אזורי פיקניק, אתרי מחנאות, שרידי תרבות עתיקים ועכשוויים, הנמצאים לעתים בחפיפה.  כל זאת בנוסף לתפקודם האקולוגי במניעת סחף קרקע, שמירת משק המים בקרקע, שמירה על איכות האוויר, מניעת אבק, מחזור יסודות ויצירת מסדרונות למעבר אורגניזמים בין בתי הגידול השונים.

לכל שטח יש מגוון נופי המתחייב מהשונות הטבעית הקיימת בו, כמו סוגי מסלע וקרקע שונים, תוואי נוף, קווי זרימה, צומח טבעי, שיש לשמרם אם מעונינים בקיומו הייחודי של אופי השטח.  עם זאת, לאדם יש תפישות מקובעות ביחס לנוף הנדרש לפעילויותיו השונות, למשל, יער מסודר עם אתרי מנוחה, ומראה של עצים ירוקים גבוהים, הוא נוף ה"טבע" החזותי שהאדם מחפש, נוף שכזה יהיה אחיד בכל אזור ויעלים את ייחודו.  התוצאה היא עיצוב הנוף כמערכת סטאטית למעשה.  יש לבחון יחדיו כיצד ניתן לגשר על פערי ציפיות אלה מהנוף, ולשמר את אופיו המיוחד של כל אזור ללא פגיעה בתפקודו ובמראהו.

 

הפרוייקט

נבחרו לפרוייקט נחל וסביבתו, המושפעים על ידי מחצבה פעילה המצויה בתחומו, באיזור הרי יהודה.  נבחנו ותועדו השפעות מחצבה ומפעל בטון, והפעילות הנלווית לכך כמו הסעת החומר, ניקוי המובילים, שטיפה ושפיכת השאריות, על ערוץ נחל טבעי הסמוך למפעל,  השתנות סביבת הנחל במרחב ובזמן כתוצאה מפעילות המחצבה ומפעל הבטון.

ההשפעה הסביבתית מתבטאת בפיזור והולכה של אבק המחצבה, הבטון ותוצרי השטיפה לאורך ערוץ הנחל, והרבדה של חומרים אלה על הקרקעית, תוך יצירת קרומים מוצקים, ציפוי האבנים ובמידה מסויימת גם הצומח, במעטה בטון, על שמו נקרא הפרוייקט.  כן שאריות התוצרת הנשפכות מהמשאיות באזורים שונים לאורך הנחל יוצרים הרבדה, שינוי בקווי המתאר של הנחל ותוספת חומרים שלא בהתאם למפל ההשפעה באזורים שונים לאורך הנחל.

האתר הוא שטח טבעי פתוח, ערוץ נחל אכזב האמור להישטף בחורף, ולחדש את פניו מידי שנה.  לגדותיו צומח טבעי המשמש בסיס לקיומו של עולם החי באזור.  יש לאזורים מסוג זה חשיבות רבה לשמירה על המגוון הטבעי והנופי של הארץ.  מגוון זה הוא הבסיס לתחושת ההשתייכות של תושבים למקום בו הם חיים, ולכן יש חשיבות רבה לראייה ולחשיבה המשולבת לגבי העתיד אותו אנו רואים למקום.

השפעות סביבתיות של ניצול משאבי טבע ניתנות לתיעוד ותיאור באמצעים ובדיסציפלינות שונות.  המקובלים הם האקולוגיים והבריאותיים.  עם זאת, להמחשת ההשפעה ולטיפול בסילוקה יש צורך בגישה חדשנית המשלבת ראייה אסתטית, רגשית וראייה הכוללת גם היבטי תכנון ותחושה אנושית כלפי השטח, בנוסף להיבט האקולוגי והבריאותי.

השאלה היא האם לתת למערכת האקולוגית האופיינית להפוך לתעלת בטון ובזאת למסד את חותמו של האדם על הטבע, או לבחון דרכים לשיקום המערכת ולמיתון השפעות ניצול משאבי הטבע והתיעוש על הנחל.  שיקום יכול להיעשות בדרך טבעית, בה מאפשרים הסעה של החומר אל מחוץ למערכת במהירות רבה יותר ממהירות כניסתו למערכת.  לשם כך יש ללמוד את הדינמיקה של כניסה ויציאת חומר מהמערכת.  הדרך האחרת היא שיקום פעיל, בו מדי תקופה מבצעים הוצאה של החומר המצטבר במערכת באמצעים מכאניים.  גם כאן יש ללמוד כיצד הפעילות משפיעה על המערכת.

בסדרה של סיורים בנחל, בשיתוף עם האמנית שי זכאי, יוזמת ומנהלת הפרוייקט, נבחן מצב הנחל, הותוו תכניות לניקויו ולהסדרתו ובמהלך ביצוע התכניות, תועדה העבודה והשינויים בנחל כתוצאה ממנה. היה עלינו ללמוד אם כן, האם שטפונות החורף מסייעים לשיקום המערכת, האם החומר המוסע לנחל הופך להיות חלק מהרכבו, האם יש לשיקום פיסי השלכות עתידיות על המערכת ושאלות נוספות שניסינו שהתשובות להן ינתנו במישור האקולוגי ובמישור הנופי, כאשר האחרון הוא נגזרת ישירה של הטיפול והגישה האומנותית למערכת הנבחנת.

ניהול ושיקום שטחים אמור להתבצע מתוך שילוב של הגישה האקולוגית עם הגישה התכנונית והגישה האומנותית.  שתי הראשונות כבר מקובלות כיום, יש להביא לשילוב הגישה האומנותית לדרכי הממשק של המערכות האקולוגיות עליהן אנו מעוניינים לשמור.

ד"ר אליעזר פרנקנברג, אקולוג, רשות הטבע והגנים.