תגובות מהעיתונות והציבור

 מבחר חלקי עד שיום אחד נסרוק את כל ההחומרים :- 

קול ישראל, ליאת רגב- מקורי, מרגש מאוד. 

הארץ, מוסף ספרים - תווי יער-הספרייה, הוא... אמנות חוקרת...היא מחזקת את רגש האחדות עם הטבע, או עם הסביבה או עם הבריאה או עם הפן הגיאופיסי של העולם. לספקן בן המאה ה-21, זו הדרך הקצרה והנגישה ביותר לחוויה של נוכחות האל..." סבינה מסג.

קול ישראל, יואב גינאי - ספר מקסים, מעורר מחשבה.

מעריב, רותי קדוש - יצירה ייחודית ומתמשכת...שבאמצעותה בוחנת האמנית האקולוגית את מדיניות מקבלי ההחלטות ביחס לסביבה בישראל...

ידיעות - חולון, שולה פרומר- תצלום שלמת הבטון הוא פרט מתוך מיצב המציע דיון ויזואלי בערכי הקיימות ומתבסס על הדיאלוג בין זהות נשית והזדהות עם מצבי דיכוי של הטבע...

בית האמנים ת"א, אריה ברקוביץ- בספרה החדש של שי זכאי, ניתן לעלעל תרתי משמע ביחסי אדם-טבע באמצעות הצומח. 

ערוץ 2 החינוכית, הכל תרבות, טל גורדון. 

פרופ' צוקרמן, המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן, אוניברסיטת ת"א- 

".. שי זכאי היא האמנית הישראלית בהא הידיעה, שמכלול יצירתה בשנים האחרונות מוקדש רובו ככולו להתמודדות עם תולדותיו של יחס בעייתי ומורכב זה בין טבע וציוויליזציה, יחס שהתפתח בעשורים האחרונים לכדי שיח ביקורתי כלל-עולמי אודות מה שמכונה "הבעיה האקולוגית" החמורה (יש הגורסים "שואה אקולוגית")שהציוויליזציה האנושית נקלעה אליה.."

 

עכבר העיר, נעם אבידן, ביקורת תערוכה, 2007 - "...ראוי להדגיש שמהפרספקטיבה הצרה של ביקורת האמנות יש כאן מקרה מוצלח ולא שגרתי של אמנות שמבטלת באופן נון שלנטי ואגבי כמעט את הניכור המובנה בתחום בין האובייקט האמנותי והצופה, ורק על הבסיס הזה העבודה יכולה להשתלב בכל תצוגה מוזיאלית של אמנות ( מה שהיה עושה לה רק טוב)..." לכתבה המלאה

 

שלמה שנהר, פסיכולוג קליני.

   "..שי זכאי משמרת את הטבע ומתעדת את ההרס אבל היא משמרת גם את הזיכרון האישי והמשפחתי שלה בקופסאות שחורות. הסופר-אגו, אותה רשות של מצוות עשה, ואיסורים, היא המביאה אותה למיין ולקטלג את עלי השלכת בקופסאות משמרות או שמא קופסאות שימורים.  אבל משאתה פותח את הקופסאות  מסתערים עליך באחת, ניחוחות שאין להם שם וזיכרונות שאין להם מילים.."

 

שלום שי,

כל השבת קראתי את ספרך ועלו בתוכי חיבורים נוספים לדברים שכתבת על הכבוד לטבע והרצון להחזיר לטבע את שנלקח ממנו... מה שגיליתי תוך כדי קריאה עד כמה החיים שלנו קשורים ומחוברים לטבע והמיוחד בעשייה האקטיבית שלך,שי, והאומנות שלך היא ללכת צעד נוסף ועוד צעד ולהעמיק את המודעות להתבוננות ולמידה ועשייה מחאתית או תיעודית  וזה מה שכל כך מעורר השראה וחשיבה ועל כך תודה לך.

דבורה פור

 

שלום שי היקרה.

את מדהימה!!!!

קראתי את ספרך "תווי יער - הספרייה" במשך כל הלילה.

התרגשתי מהצילומים והסיפורים הנילווים אליהם. נזכרתי באמי האהובה כשקראתי על החרציות שפרחו על הקבר של אמך.

רותי דקל

 

שלום

! לשי זכאי,

קריאה ועיון , בספרך - ספרייתך האוטוביוגרפית

"תווי יער,ריגשה אותי. זהו שלוב מנצח של הטבע .הדרו והשראתו האמנותית.

כפיים, גם  לתומ (תרתי משמע) זכאי.

מיכל אברהמי שצקי.